יום שישי, 25 בפברואר 2022

חודש טוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה"

שמחת ישראל

מרן הגה"צ החסיד וכו' רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצוקללה"ה פירסם בלוח "ארץ הצבי", שיצא לאור ביפו, שלושה מחזורים של פתגמים לחודשי השנה - בשנים ה'תרע"א, ה'תרע"ב וה'תרע"ד. פתגמים אלו לשונם קצרה ותמציתית, וסגנונם שירי. המחזור הראשון (ה'תרע"א), אף בנוי במתכונת של אקרוסטיכון, שבו רמוז שם החודש בראשי משפטי הפתגם. לדוגמא, על חודש אד"ר כתב:

               אות ומופת לנו ימי הפורים,

               דברי המגילה לעד שמורים,

               רחמי ד' יסוככונו ככנפי נשרים.

פתגמי חודש אדר בשנת ה'תרע"ב וה'תרע"ד זהים, וכך כתב:

"לא רק איש בכוסו יוכר, כי-אם הגוי כולו".

וביאר הרה"ג עוזי קלכהיים זצ"ל (באר "מגד ירחים" שם; עמ' סח - סט), כי יסודה של מימרה זו בדברי חז"ל: "בשלושה דברים אדם ניכר - בכוסו ובכיסו ובכעסו" (עירובין סה:). אלא שהוסיף מרן הראי"ה, שגם כלל-ישראל ניכר בכוסו. אינה דומה שמחת ישראל לשמחת העמים, "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט', א'). השוני בשמחה זו, מתואר בקצרה בדברי רבא (מגילה יב:): "שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות, אבל עובדי-כוכבים שואכלין ושותין, אין מתחילין אלא בדברי תיפלות ... הללו אומרים: מדיות נאות, והללו אומרים: פרסיות נאות".

בסיסה של שמחת ישראל - הוא הצד הרוחני, "מתחילים בדברי תורה". ואילו אצל הגויים, דברי תיפלות וריקנות. ובמטבע ההלכה קבע הרמב"ם (הל' יו"ט פ"ו, ה"כ): "כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל, לא ימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש, ויאמר: שכל מי שיוסיף בזה ירבה במצות שמחה - שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה, אלא הוללות וסכלות; ולא ניצטוינו על ההוללות והסכלות, אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר (דברים כ"ח, מ"ז): 'תחת אשר לא עבדת את ד' א-לוהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל'. הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי-אפשר לעבוד את ד' - לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות".

מהותה של שמחת ישראל אינה שכרות והוללות, התפרקות מערכים ושכחת העצמיות - אדרבא, שמחה זו מביאה להתעלות רוחנית ולעבודת ד'. כאן טמון השוני התהומי בין חגי ישראל ובין חינגאות הגויים, שגם בכוסו יוכר העם כולו, ולא הפרט בלבד.

***

המגיד מישרים לבית יוסף אמר שסוד התענית אסתר להכניע כח היצה"ר מלהשטין ולהורות כשישראל שמחים ושותים בימים אלו אינו ח"ו להשלים תאוות היצר הרע, אלא לעבודת קונינו, שהרי הם מקדימים להתענות קודם לכן

יש עניין לטבול קודם פורים וקריאת המגילה וללבוש בגדי שבת לקבל הארת יסוד אבא היוצא מלפני המלך ובטבילה יאמר "לחייו כערוגת הבושם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר".

כמו כן, יש עניין להשתדל בפורים לקום לתפילה בנץ החמה יותר מבשאר ימות השנה. שזרש אמרה להמן שילך קודם הנץ לומר למלך לתלות את מרדכי על העץ קודם קיאת שמע בנץ ויענו ה' אך "ונהפוך הוא" שדווקא גידלו המלך

דיני בית הכנסת שנויין דוקא במסכת מגילה שאז תיקנו אנשי כנה"ג סדר התפילה וערא תיקן סדר קריאת התורה וממלא אז התחילו להתאסף בביה"כ וביהמ"ד ועוד שבנס פורים החלה להימשך קדושת המקדש למקומות הגלות ולמקדש מעט, שהמגילה רומזת כביכול על ביטול תורה של מרדכי שעבר על דת להתענות בפסח, ובסופה נאמר "ורצוי לרוב אחיו" - "ולא כל אחיו, מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין.

 מה שאלתך וינתן לך עד חצי המלכות ותע"ש = בגימטרייה גאולת פורים. לכן במשתה היין נבקש מלכות שמיים בית דוד ובית מקדש.

אסתר - בחינת המלכות של כלל ישראל - נגעה בראש השרביט. שרביט הזהב עם הכולל בגימט' ישראל.

מק"ץ היות לה כדת הנשים. ק"ץ שנים זכו להקדים היציאה ממצריים מכח הנשים שהיו שומרות על דת והיו צדקניות.

הפרה שלא רצתה לעבוד בשבת היא גילגול ושתי. הפרסי שנתגייר וקנה אותה הוא אחשורוש.

ושתי המלכה גימטרייה אחשורוש גימטרייה זוהמת הנחש ראשי תיבות לדעת על מה ז"ה ששלחה אסתר. המן מן התורה המן העץ שבסעודה עורר המן הוא הנחש חטא עץ הדעת גפן (יין) היה וזוהמת הנחש.

יחזקאל בגימט' יוסף. באו ליחזקאל בטענה שהברית אינה קיימת עוד והוא אמר קיימת ולא בת הפרה "בחימה שפוכה אמלוך עליכם" בחינת "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". וזה הניסיון במשתה אחשורוש והתשועה ע"י מרדכי ואסתר.

"בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" ע' בגימטרייה יי"ן = "סו"ד ה' ליראיו" - "גל נעו"ל (= יוסף) מעיין חתום".

"זכרהו על היין" בשבת ופורים. מלשון זיכרון התקשרות לעניין בשורשו לבחינת הזכר (גימט' ברכה). כוס יין גימט' יוסף. כל כוס נכנס לפנימיות הענין. יו"ד יו"ד נו"ן גימט' עולם. אדם עולם קטן בכוחו להוציא סו"ד מעולם ליצור עולמות חדשים.

אף על פי ש'מגילה' בגימט' אין הוי"ה עם הכולל. פורים גימט' יש הוי"ה.

בכיפורים אצל כהן גדול נאמר "ואל יבוא בכל עת הקודש" ואילו בפורים "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" שאפשר להיכנס אל קודש הקודשים גם אם אינו ראוי מחמת סגולת וקדושת היום וכל יהודי הוא ככהן גדול.

הפורים של פלוני לא כהפורים שאלמוני, תלוי בפנימיות ליבו עד כמה שזוכה להתבונן ולבוא לאהבת ה' מכח הנס. שאותה אהבה תנאי היא לקבל התור בפורים כבימים ההם כך בזמן הזה. אשר"י ר"ת א'והבי י'י ש'נאו ר'ע הוא עמלק

עמל"ק ראשי תיבות ע'ל' מ'נת ל'קבל ו"יוסף הוא המשביר" שמשפיע מכניעו.

נתינת מתנות לאביונים למי שתאב לכל דבר ומילוי החשק ורצון, והם שני סוגים שיש בעלי תורה ובעלי מצוות, ואוהב תורה לא ישבע וכן אוהב מצוות לא ישבע מצוות, ומילוי החשק הזה נראה מתנה אחת, ומשלוח מנות הוא כבוד שה' יתברך חולק לאדם, ומתנות לאביונים הוא עושר, והתלמיד חכם מתעשר בפורים במתנת דעת של חידושי תורה שבעל-פה, ובעלי מצוות במעשים טובים.

המן ומרדכי, עמלק וישראל שניהם נקראו ראשית והם במלחמת ראש בראש
ראש (עם הכולל) גימטרייה ארור המן = ברוך מרדכי. אלא שהמן גימטרייה מ"ט אמה 1 פחות מ-50 אמה בקדושה של מרדכי ניצוץ נשמת משה. "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב". נאמר על הנחש, "כי משורש נחש יצא צפע", צפע בגימט' עמלק.  המן מן התורה - המן העץ שפיתה הנחש לאכול. יעקב בחינת הגוף, ישראל - לי ראש - הנשמה. הנשמה והגוף עם הכולל גימט' ראש. צריך להיזהר מפגיעה בעקב, כף ירכו גימטרייה פורים. המן גילגול עשיו ומרדכי גילגול יעקב ואנו ישראל נקראים על שמו ישורון "בני יעקב ויוסף סלע". משה יוסף גימט' ראש שנתאחדו במרדכי "בשמים ראש מר דרור" מירא דכיא. גם זה לך בן גימטרייה יוסף. ביוסף כלול בנימין "יוסף ה' לי בן אחר" וכל בניו של בנימין נקראו על שם יוסף. ומרדכי משבט בנימין. וכל הראשים (יוסף משה מרדכי) שייכים למידת היסוד היא הראש. מרדכי גימט' רחל לאה. איש יהודי גימט' משה (מלאה) עם הכולל, איש ימיני גימט' מיהושע (מרחל). אז כששותים יין מגלים את הסוד שבראש לא מאבדים אותו. חסידים אומרים שפורים מן הסתם יהיה שמח יהי רצון שיהיה גם כשר לכן פורים כשר ושמח. פסח מן הסתם יהיה כשר יהי רצון שיהיה גם שמח בלי כעס לכן פסח שמח וכשר. מקדימים את הצריך חיזוק. ההפרש בין ישראל ליעקב שט"ן (נ' ש'ערי ט'ומאה). שטים (רוח שטות). שנזכה ליקר ונינצל מן טומאת הקרי. "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". יקר - תפילין (שבראש ...).

משה הוא משי"ח ר"ת מ'שיח י'גלה ש'ער ח'מישים ולכן לעתיד לבוא כל המועדים שזכר ליצ"מ שהיו שם 49 שערים "יתבטלו" אך פורים כמו הפרה שער התעלומה 50 שתיקנה חטא העגל שהחזיר את המוות לעולם וירד משה משער ל"ך (50)

לעתיד לבוא כל הקורבנות בטלין חוץ מתודה וכך נאמר גם על הפורים ויום הכיפורים שלא יבטלו כשאר המועדים. לעתיד לבוא יהיו ניסים גדולים לעומת ניסי יציאת מצריים שהמועדים זכר לה. לעתיד לבוא כל הקורבנות בטלין חוץ מתודה וכך נאמר גם על הפורים ויום הכיפורים שלא יבטלו כשאר המועדים. לעתיד לבוא יהיו ניסים גדולים לעומת ניסי יציאת מצריים שהמועדים זכר לה. קרבן תודה - לעתיד יהיו הרבה סיבות חדשות ומרגשות להודות לה' עליהן - מדובר בדברים שבגינן בכינו ועליהן התבכיינו ... גם מה שהיה נראה רע יתברר כטוב ...

המן בן המדתא האגגי גימט' צרר כל היהודים גימט' עץ גבוה חמשים אמה גימט' כתר וכן הקיום הנצח שנקרא אחרית (עם הכולל) גימט' כתר לעומת זאת כי האיש מרדכי גימט' (ו)שמו מרדכי גימט' כתר ומצות מגילה מספרה עה"כ כתר. המן רצה יק"ר למטה מאחשורוש ויק"ר מלמעלה מלכו של עולם. יק"ר + יק"ר = כת"ר. אך "ונהפוך הוא". וזכה לזה מרדכי שניצח במלחמת הראש בראש ... וזכה לכתר. יקר = קרי = שי. בחלוקה כזאת - ש' איש לחוד, י' בני המן. בני המן גימט' חנק, שי'ן במילוי גימט' סיף חרב. ש"י עולמות מתחלקים לש' עולמות סור מרע וי' עולמות עשה טוב, והם כנגד ש'מאל י'מין. וכנגד זה מיתות בי"ד. אדם הראשון גימט' אהרן ומשה גימט' המן וזרש (עזאז"ל ר"ת ז'ה ל'עומת 'ה ע'שה א'-לוהים איחוד לעומת פירוד). המן זרש גימט' אש-אש החיבור של דעת רע. "הוא אהרן ומשה" גימט' כתר. "הוא משה ואהרן" גימט' "המן בן המדתא האגגי". השומרים גימט' משה אהרן. מניקות גימט' אמת = משה ואהרן. "וראך ושמח בלבו" עם הכולל גימט' כתר. אהרן הכהן גימט' פורים. פירוד גימט' יצר = אש, לכן המן זרש = אש-אש.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה